גורמים לדלקת וניוון של גיד אכילס. גיד אכילס הוא הגיד הגדול הממוקם בחלק האחורי של רגל. הכאב הנגרם על ידי דלקת גידי אכילס יכול להתפתח בהדרגה ללא היסטוריה של טראומה. הכאב יכול להיות כאב ירי, כאב צורב, או אפילו כאב נוקב ביותר. דלקת גיד אכילס אינה מצריכה להיות מטופל בשל הסכנה כי הגיד יכול להיות חלש מקרע. הכאבים מחמירים עקב פעילויות שוב ושוב של הגיד, וגורמים לדלקת. להדלקת הינה בעיה שכיחה אצל ספורטאים , במיוחד לרצים למרחקים. היא פגיעה קשה לטיפול בספורטאים עקב רמת הפעילות ואת הרצון הגבוהה שלהם לעצור או להאט את אימוניה. אנשים הסובלים מדלקת בגיד אכילס מתלוננים לעתים קרובות כי צעדיהם ראשונים מהמיטה בבוקר הם מאוד כואבים. עוד תלונה נפוצה היא כאב לאחר ננקטים צעדים אחרי תקופות ארוכות של ישיבה. כאב זה בדרך כלל מפחית פעילות.

גורמים:

ישנם מספר גורמים שיכולים לגרום לדלקת בגידי אכילס. הסיבה הנפוצה ביותר היא-פרונציה יתר . יתר פרונציה מתרחשת בתהליך ההליכה, כאשר הקשת מתמוטטת על נושאת משקל, הוספת לחץ על גיד אכילס. גורמים נוספים שיובילו לדלקת באכילס הם בחירת נעל פסולה,העוסקים באתלטיקה, גיד אכילס קצר, טראומה ישירה (פציעה) לגיד, ועיוות עצם עקב.

טיפול ומניעה:

ספורטאים, במיוחד רצים, צריכים לשלב תכנית מתיחה יסודית כדי שהרצועות/גידים/השרירים יהיו חמים כראוי. הם צריכים להקטין את המרחק של ההליכה או הריצה שלהם, לשים קרח לאחר הפעילות. ספורטאים צריכים להשתמש רק בהתקן orthotic, כוס עקב, או בעריסת עקב לתמיכה נוספת. עריסת כוס או עקב עקב מרימה את העקב להפחתת מתחים ולחצים על גיד אכילס. ההתקן אמור להתבצע עם קל משקל, אמצעים סופגי זעזועים. התקן מדרסי נכון יכול לשמש כדי לשלוט על פרונציה, לתמוך קשת אורכית, להפחית את הלחץ על גיד אכילס.

התלונה הנפוצה ביותר לגבי כאב בכף הרגל היא דורבן – יצירה של בליטה גרמית הלוחצת על רקמות רכות וגורמת לכאב בעיקר בצעד הראשון לאחר מנוחה.

התפתחות הדורבן לא ידוע בוודאות , אך מה שכן ידוע שלנעל יש משמעות רבה. לספורטאים זה נוצר מאימונים שבאים כתוספת לבעיה ביו מכנית בכף הרגל.

דורבן=דלקת ברצועה

איך נוצר דורבן ברגל?

הדלקת נוצרת לאחר שחיקה ממושכת של רצועות כף הרגל . הרצועה הפלנטרית היא רצועה חשובה , ומשתתפת באופן פעיל בתהליך ההליכה והריצה.

אימונים ממושכים, מבנה אנטומי או שימוש בנעליים לא נכונות(או ישנות) גורמים לשחיקה של הרצועה ולהתפתחות של דלקת. בתהליך ההחלמה של הדלקת נוצרת רקמה צלקתית קשה הגורמת ללחץ על רקמות אחרות בכף הרגל – זהו הדורבן.

ספורטאים!!!!

לביו מכניקה של הריצה ולסוג הנעליים חשיבות רבה בהערכת הסיכויים לפתח דורבן. ריצה לא נכונה, או שימוש בנעליים לא מתאימות גורמים לתפקוד יתר של הרצועה הפלנטרית, ולסיכון גבוה יותר להתפתחות הדלקת.

חשוב להשתמש בנעליים המתאימות למבנה של כף הרגל (לפי פרונציה או סופינציה) ולהקפיד על צורת ריצה נכונה.

כאב הנגרם מהדלקת ברגל

דורבן ברגל גורם בדרך כלל לכאב בעקב, בחלקו המרכזי-מדיאלי. הכאב גורם לקושי רב ללכת ולבצע פעילויות גופניות אחרות. מדובר בכאב שמופיע בכל פעולה של כף הרגל, שבמקרים קשים גורם לכאב גם בלי קשר לפעולת ההליכה או הריצה.

עיקר האנשים שסובלים מדורבן בכף הרגל הם אנשים הסובלים מעודף משקל אך מבצעים פעילות גופנית מאומצת.

דורבן עלול להיווצר בכל שכבת גיל, החל מילדים ועד למבוגרים, ולכן חשוב להבחין בסימנים בשלב מוקדם, וזאת על מנת להקדים טיפול ולמנוע את החמרת התופעה.

כיצד מטפלים בדורבן

הטיפול בדורבן נעשה באופן כללי, משתמשים במדרסים עם הגבהה, המקנים תמיכה לעקב ומונעים את החמרת המצב. השימוש במדרסים מאפשר לעזור לכף הרגל לעמוד בעומסים.

שימוש במדרסים הוא טיפול מתקדם ביותר, הניתן במקרים שהכאבים חמורים ביותר ולא מוקלים על ידי השיטות האחרות. תפקיד המדרסים הוא לספק תמיכה לרצועות ולקשת האורכית, וכיום זהו הטיפול המומלץ והמתקדם ביותר לבעיות של דורבן בכף הרגל.

טיפול פיזיוטרפיה היינו חשוב מאוד. באמצעות שיטות פיזיותרפיות שונות, ניתן לשפר את חוזק הרצועות וגמישותן.

יש אפשרות לטפל בזריקות ובמקרים חריגים אף ניתוח. תמיד מומלץ להתייעץ עם אורתופד כף רגל. מדרסים יש לעשות אצל טכנאי אורתופדיה מוסמך

הסבר מצויין של ד”ר אריאלי יזהר אורתופד כף רגל וקרסול מקור שכיח לכאב והפרעה תחושתית בקדמת כף הרגל, עלול להגרם בשל ניורומה על שם מורטון. תוארה לראשונה בשנת 1876, על ידי Thomas G. Morton. הניורומה הינה תוצר שינוי במבנה העצב ומעטפותיו כתגובה ללחץ על העצב הדיגיטאלי המשותף בכף הרגל. ב 80-85% הניורומה ממוקמת במרווח בין עצמות מסרק 3-4, ובכ 15% במרווח בין עצמות המסרק 2-3. העצב נמחץ במעברו תחת רצועה המחברת בין עצמות המסרק בכף הרגל. התיאוריות סביב הווצרות הנזק העצבי הן רבות ונמצא קשר לפתולוגיות נוספות בכף הרגל כולל HALLUX VALGUS, בהונות פטיש, שברים בעצמות המסרק ו FLAT FOOT. הסימפטומים העיקריים הינם כאב עצבי, תחושת שריפה ועקצוצים במרווח בין הבהונות 3-4 ו 2-3. לעיתים החולה יתלונן על תחושה כאילו יש “משהו” בין הבהונות. הכאב לעיתים מוחמר בהליכה על נעלי עקב או בנעל צרה, ומוקל לאחר הסרת הנעל. את האבחנה ניתן לבצע קלינית על פי תיאור החולה ופזור הכאב, כמו כן הכאב מתגבר בדר”כ בלחיצה על עצמות המסרק והפקת קליק בין עצמות המסרק – MULDER SIGN. כמו כן ניתן לבצע אבחנה הדמייתית על פי בדיקת US ו MRI. במחקרים שונים דווח על המצאות ניורומה בבדיקת MRI בכ 30% מהאוכלוסיה ללא תלונות על כאב. לכן הבדיקה הקלינית בשלוב עם בדיקות ההדמיה אצל רופא מומחה הינה הכרחית לצורך האבחנה המדוייקת. התאמה מדרסים עם תמיכה תחת ראשי המסרקים עשויה להפחית את הסימפטומים. ניתן לשלב הזרקות סטרואידאליות לצורך הורדת הכאב. ללא הטבה בטיפול שמרני מומלץ לבצע אקסיזיה של הניורומה או שחרור העצב על ידי חתך של הרצועה הבין מסרקית הלוחצת. הסיבוך העיקרי לניתוח הוא פגיעה בעצב הבין מסרקי, המלווה בירידה תחושתית במרווח בין הבהונות. יחד עם זאת מחקרים מדווחים על 85% שביעות רצון אצל החולים אשר נותחו בשל MORTONS NEUROMA. אם את/ה סובל/ת מכאב מהסוג הנ”ל אתם מוזמנים לצור עימי קשר להמשך הערכה וטיפול…… לעוד שאלות בריאות – בתחום האורתופדיה- “ספורטופד”-מעבדה ניידת 0509705544.

חשוב לספורטאים

הרבה שואלים אותי איך לקנות נעל במידה הנכונה ? נעל טובה ככל שתהיה עם המידה קטנה תזיק לרגל וכך גם היא גדולה מידי.

שיטה ראשונה ניתן לראות את התפר הראשון (מסומן באדום) כך יודעים שהגודל נכון.
שיטה שניה הוצאת הספידה ולראות שיש מרווח של אצבע כמו בתמונה שרואים.

בתמונה האחרונה רואים את תביעת הרגל על הרפידה וראו שיש רווח קטן מהאצבע הארוכה לסוף הרפידה.

המשך יעוץ-ספורטופד מעבדת הליכה ניידת 0509705544 ניר

על מנת להבין את התופעה אסביר בכמה מילים על מבנה הבהונות.
על כל אחת מהבהונות הקטנות של כף הרגל פועלים כוחות שרירים וגידים מכופפים ופושטים (Extensors&Flexors). המפרקים השונים בכל בוהן משנים את כוונם ליצירת תנועה בהתאם לכוחות המופעלים עליהם.

בכל בוהן יש שלושה גלילים (חוץ מהבוהן הגדולה), אשר ביניהם יש מפרקים – המפרק הבין גלילי המקורב (PIPJ-Proximal Interphalangeal Joint) והמרוחק (DIPJ-Distal Interphalangeal Joint). כמו כן קיים מפרק בין הגליל המקורב בכל בוהן לבין עצם המסרק (MTPJ-Metatarsophalangeal Joint). ראו תמונה מצורפת. כאשר איזון השרירים מופר, נוצר עיוות בעמדת הבהונות. וזוהי תופעת בוהן הפטיש. התלונות השכיחות של החולה הן בדר”כ כאבים באזור המפרק המכופף, והופעת פצעים ויבלות בבוהן המכופפת או בקצה הבוהן. כמו כן יתכנו יבלות וכאב גם באזור כריות הבהונות, והחולים מרבים לדווח על תחושה כאילו הם הולכים על קוץ, או גוש נוקשה.

שכיחות יתר של בוהן פטיש נמצאה בחולים עם עצם מסרק 2 ארוכה, כך גם במחלות פרקים הגורמות לדלקת במפרקי הבהונות. במחלות ניוון שרירים, בפציעות המערבות את מפרק ה MTPJ, הגורמות חוסר יציבות של המפרק. שמוש בנעליים לא תואמות, צרות, או נעלי עקב, נמצא אף הוא בהקשר להתפתחות בהונות פטיש. גם כאן, הטיפול הראשוני הוא ניסיון טיפול שמרני, כולל התאמת נעליים, ושימוש בתומכי בהונות כאלה ואחרים לצורך הורדת העומס ממפרק ה MTPJ, ומניעת החיכוך המתמיד של הבוהן בפנים הנעל. במידה ניסיון זה לא צלח, יש בהחלט טעם בטיפול ניתוחי, כאשר השיטות הכירורגיות הן רבות. השיטות השכיחות כוללות חתוך עצם הגליל ושינוי עמדת הבוהן, לעיתים התיקון מצריך חתוך גם בעצם המסרק. לאחרונה נפוצה שיטה המשלבת גם תיקון של רצפת מפרק ה MTPJ לצורך מתן יציבות נוספת.

אם את/ה סובל/ת מכאבים על רקע זה, אתם מוזמנים לצור עימי קשר.
רק בריאות….
תודה לד”ר יזהר